1909 - 1990
בן נוח וצפורה
שמואל נולד בלודמור שבפולין. בפרוץ מלחמת העולם היה נשוי ואב לשלושה ילדים. בתום המלחמה נותר בודד לאחר שכל משפחתו הושמדה בשואה, כשהוא נמלט לרוסיה והתגייס לצבא הרוסי.
בתום המלחמה עבר לגרמניה, למחנה העקורים. במחנה פגש את חסיה והם נישאו בשנת - 1946 ובכוחות מחודשים החל את חייו מחדש לאחר שהביאו לעולם את ביתם שרה. בשנת – 1949 עלו לארץ והתגוררו במחנה העולים בפרדס – חנה.
לאחר מספר חודשים עברו להתגורר בצופית וכאן נולדה ביתם השניה צפורה. ומצריף העץ בו הם גרו בראשית דרכם בצופית, עברו להתגורר בבתי ההרחבה שהקימה הסוכנות. כאן החל שמואל לעבד את האדמה, גידל ירקות, עצי פרי, הדרים ומשק חי של פרות ולול.
שמואל היה איש חרוץ ועניו, איש עבודה ועשייה ולא איש של מלל, מיעט לספר ולדבר על זוועות השואה, כאילו ביקש להדחיקן.
בשנות חייו האחרונות, היה חולה וניסעד על ידי אישתו חסיה ובנותיו שרה וצפורה.
במותו הותיר אלמנה, שתי בנות ושישה נכדים.