צופית

ברקוביץ אמנון

1940 - 1967
בן אהרון וגניה
אמנון נולד בשנת 1940, כאשר הוריו אהרון וגניה גרו עדיין בקלמניה ותכננו את עתידם בארץ.
כעבור מספר שנים עברה המשפחה למושב צופית בו היו יחסית מעט ילדים בני גילו.
אמנון התבלט כמעט מייד במנהיגותו וביחסיו החברתיים והיה מקובל מאד על חבריו, אותם הוא הרבה להנהיג גם במעשי משובה.
אולם לא רק בזאת התבלט: ידיו היו ידי זהב ועבודותיו בשיעורי מלאכה בעבודות עץ או בדים שונים אותם עיבד בשיטת ה''גומלן'' היו שם דבר במושב ומחוצה לו.
את הכשרונות האלו אמנון תעל לתחום החקלאות ולכן גם בחר להמשיך בלימודיו בבית הספר לגננות ושתלנות בפתח תקווה. ואכן, אמנון הצליח שם יפה בלימודיו ובמיומנות שרכש ובכשרונותיו עזר לטפח את המשק שלנו במושב, שהיה בין המסודרים והמפותחים בעיקר ענף הפרדס. גם גינת משקנו הייתה בין היפות והמיוחדות כאשר מידי פעם נשתלו בה צמחים שהביא מטיוליו הרבים בכל רחבי הארץ, או צמחים חדשים שזה עתה אוקלמו בארץ ואמנון היה בין הראשונים ששמח לשותלם או לנסותם.
לאחר ששרת בצה''ל בנ''מ ורכש שם הרבה חברים החל אמנון לשלב את אהבתו לחקלאות ולימודיו והיה מנהל פרדס מהדרין ''מיסקי'' שאותו ניהל בהצלחה. שם אף מצא את מותו עקב הרעלת כבד אותה קיבל כנראה תוך כדי מיון וסידור חומרי הדברה במחסן הפרדס ברצף של 3 ימים עוקבים.
בן 26 שנים היה במותו ובין השאר הניח חברה טובה לאחר חברות ארוכה ותוכניות רבות עוד יותר, בתאריך ב' בתשרי תשכ''ז (1967).
יהי זכרו ברוך
אחיו- אורי

ברקוביץ אמנון