בשנת 1926 , התארגנה קבוצת פועלהים חקלאים וותיקים שעבדו בפתח-תקוה למטרת התיישבות חקלאית. אחרי שנרכש שטח אדמה של 700ד' ע''י הקרן הקיימת לישראל ונמסר לאירגון, עלו על האדמה ב-1933 50 משפחות.
במשך הזמן הצטרף למקום אירגון פועלי אמריקה הנקרא בשם ''חרות אמריקה א'' ''. אירגון זה מונה 20 משפחות. רק חלק מהם נמצא במקום. בס''ה מונה מושבנו 204 נפשות, מהם בוגרים 121, ילדים 83.
החברים מתפרנסים מעבודות חוץ וממשקיהם. לכל חבר7 דונם פרדס, נושא פרי זו השנה השנייה, פרות ועופות. ביחוד הספיק להתפתח כאון ענף הלול. כל המוסדות הכלכליים הם על יסודות קואופרטיביים - מכירה וקנייה מרוכזת ומשותפת. הבתים ובנייני המשק, כ''כ האינונטר החי והפרדס, הוקמו ע''י החברים מהלוואות שנתקבלו מבנקים ומחברות, וחלק מחסכונות עצמיים. כשהילדים גדלו היה צורך בבנין בית הספר, וזה הוקם בהלוואה שנתקבלה ובהשתתפות החברים. בנין בית הספר עלה כ- 750לא''י. כן הוקמה מרפאה בה עובד רופא קופ''ח וחובשת. המרפאה משמשת את הסביבה כולה.
בעזרת חברי ''חרות אמריקה'' הושג סכום כסף להנצחת זכרו של חברם ומנהיגם, מכס צוקרמן ז''ל, ובשנת 1936, ביקרה משלחת פועלי אמריקה והוסכם על הקמת בנין בית עם על שם המנוח, שישמש מרכז לתרבות לסביבה ומקום בטחון בשעת פורענות. בית זה הוקם ונשלם ב-939. חברי צופית השתפתפו בכסף ובעבודה בהקמת הבית.
לאחר שכבוד המושל שמע על התקדמות הכפר, שלפני עלייתנו היה שממה, ותודות למרץ החלוצי של תושבי המקום הגענו למצב של היום, וגם כעת משקיעים עמל וכוח רבים בהתפתחות הכפר, אין אנו מתארים לעצמנו שהממשלה לא תבוא לעזרתנו:

א) זה שלוש שנים אנו ממשיכים את עבודתנו היום-יומית מהשכם בבוקר ועד הערב ובלילה בשמירה. כמעט כל ליל שלישי או רביעי שומה על כל אחד מתושבינו לשמור. גם שכלנו כבר אחד מחברינו, טוביה רבינוביץ ז''ל, בעמדו על המשמר, ועזרת הממשלה לשמירת הנקודה היתה מועטה מאוד. כל זה נופל למעמסה כבדה על תושבינו. פרט לשמירה אנו מוציאים סכומים גדולים על גדר תיל, פרוזקטורים וכיו''ב מבלי לקבל עזרה. וקושי גדול נוסף להשגת עזרה במקום היא העלייה מן הכביש המרכזי לכפר, באורך של 200 מטר אדמת חול, אשר בקושי יכול לעלות אוטו עליו ולעיתים קורה שהאוטו נשאר תקוע בחול והעזרה נעצרת. עלינו לזלול חלק זה של הכביש ואנו מבקשים לכך עזרת הממשלה.

ב) כבוד המושל שמע על בית הספר הנהדר שהוקם, אבל הוא צר מהכיל את כל הילדים, והוא זקוק להרחבה בסכום של 200-300 לא''י. אין בכוחנו להוציא את הרחבת בית הספר לפועל ואנו שוטחים בקשתנו לעזרה בהקמת הבנין ובהשלמתו.

ג) הכרח נוסף לסביבתנו-סניף דואר. כ-700 איש גרים בסביבה ולקבלת מכתב או חבילה הם צריכים להגיע לכפר-סבא אולרעננה.

ד) בקשתנו שיוקם כאן סניף דואר בשביל הגוש.

ה) ולאחרונה, הדרישה הכללית של כל העם העברי בארץ ישראל ובגולה לפתוח את שערי הארץ לנרדפים ולפליטים. גם כפרנו מוכן ועומד על הדרישה התקיפה להרשות כניסתם, למען ימצאו כאן את מחיתם בכבוד. אנו מוכנים לקלוט 30 ילדים יהודיים מגרמניה.

כדרך הג'נטלמנים האנגלים, ענה לנו סגן המושל הדלי באדיבות שהוא מבין לרוחנ ומתחייחס בהבנה לדרישותינו וימסור את כל בקשותינו למושל הממונה עליו, אבל - הוסיף - ספק רב אם המושל יאשר את כלבקשותינו.