א. אייזיפס:
בין הנקודות החדשות שנוסדו בזמן האחרון ע''י התיישבות ה''אלף'' נמנה המושב צופית על יד כפר-סבא.
לפני תשע שנים התאספנו קבוצת פועלים בפתח-תקוה והנחנו יסוד לאירגון מושב-עובדים באזור המטעים, שבו יוכל החבר לנצל את ידיעותיו שרכש לו במשך שנות עבודתו במושבות המטעים. זה היה בעצם המפנה הראשון להתארגנות באזור זה, שעד עז כמעט הפקרנוהו כולו לחוגים אחרים.
התחילה פרשת חיפושי קרקע. בשל נגע הספסרות נאלצנו לוותר על רכישת אדמה בסביבת המושבה, שבה היינו מושרשים בעבודה, ואחר מאמצים רבים נרכשה עבורנו, ע''י הקרן הקיימת, הקרקע ע''י כפר-סבא. חברי האירגון השתתפו בתרומתם הכספית לקרן הקיימת לשם רכישת הקרקע. היות והשטח לא הספיק לכל חברי האירגון, נאלצנו להקטין את מספר יחידות המשק מששים לחמשים.
כשנראתה תקווה להגיע להתיישבות ע''י חברות שונות, העברנו את חברי אירגוננו לכפר-סבא, חדרנו לעבודה והתכוננו להתיישבות. נטענו משתלה משותפת, חפרנו באר, חרשנו חריש עמוק - כל הפעולות האלו עשינו באמצעים עצמיים, ממשכורתם הדלה של חברינו - פועלים חקלאים במושבה.
רק 33 מחברינו קיבלו את תקציב ''התיישבות האלף'' ו - 17 נשארו במצב תלוי ועומד. הודות לשתילים, לחריש שהוכן ולקו האינסטלציה שנמשך עד לחלקותיהם, נמצאו חלקות המטעים לכל החברים, אולם בפני 17 החברים שלא קיבלו את התקציב, עומדת שאלת המשק ועיבוד המטע בצורה חריפה עד למאד. עד היום טרם קיבלנו עזרה מאף מוסד הסתדרותי ואם לא תבוא העזרה - עלולים הם להכשל.
רוב החברים נמצאים בארץ 11 - 12 שנה. כולם נמצאים במקום, חוץ משניים - שלשה שלא נמנו עם המאושרים לקבלת תקציב ''התיישבות האלף'', וגם הם מטכסים עצה לעבור בקרוב למקום ההתיישבות.
שאלת עבודה שכירה אינה קיימת אצלנו. כל החברים עובדים בעצמם במשקיהם, פרט לעבודות מקצועיות שנעזרים בהם על-ידי חברים אחרים, אף הם מחברי המושב. המצב הכלכלי קשה. אין עוד הכנסות מהמשק והחברים עסוקים בעבודה חקלאית, ושכר יום העבודה בחקלאות, כידוע, לא עלה בשל ה''פרוספרטי'' בארץ. גם האפשרות להקים משק עזר טרם ניתנה והכנסת הלולים שהוקמו במקום מצערה מאד. כעת אנו מתלבטים בהשגת הלוואה להקמת משקי עזר (רפת) כדי להגדיל את ההכנסות. יש מעין הבטחה לכך מהמרכז החקלאי.
מקוצר רוח ומעבודה קשה כמעט ואין פנאי להקדיש תשומת לב לדברים העומדים מחוץ לתחומי העבודה, הבולעת את יומו של החבר וגם חלק ניכר של הערב. בהרצאות ופעולות תרבות אחרות תלוי המושב בכפר-סבא, אבל צריך להודות כי לא רבה השתתפות חברינו בהן.
תקציב המושב בנוי ממס שווה של כל חבר והוא כולל הוצאות חינוך, שמירה, הקצבות למוסדות, עזרה הדדית וכו'. יש נטייה אצל החברים להנהיג מס פרוגרסיבי, אם כי אין הבדלי דרגות בולטות בתוכנו.
עם כל המצב הקשה כיום, אנו מלאי תקווה כי נצליח להתגבר על הקשיים ונבצר את כפרנו בתוך שרשרת מושבי העובדים.