חגי וסימה / עמ' 190-191

אנו, בוגרי מחזור ב' של בית הספר בצופית, שמחים להביא בפניכם, מעט מאותן חוויות וזכרונות נעימים מהזמן הנפלא שבו היינו ילדים, ממש כמוכם, ואף אנו היינו רצים בבוקר, ממהרים עם התיק ביד, חרדים שמא נאחר ללימודים.
רוצים אנו לספר לכם על אותם ''ימים ראשונים'' בתולדות בית-ספרנו:
אתם רגילים לבוא לכאן כל יום, להכנס לכיתות לקול הפעמון המצלצל ולפגוש את המורה המחכה לכם בלבד, אך התדעו ילדים, כי לא כך היה בזמן שאנו למדנו?
מחוסר מורים ומקום, בעקב תקציב זעום ומספר ילדים מועט, היינו נאלצים ללמוד 2 כיתות יחד. לכל כיתה היה המורה מקדיש מחצית השעה, ובאותו זמן היתה הכיתה השניה עוסקת בעבודה עצמית. אין צורך לומר לכם כמה הפריע הדבר ללימוד ולריכוז. כמעט בכל שנה באו מורים חדשים עם שיטות חינוך אחרות, וכל אלה גרמו לנו שפע חוויות מעניינות.
היינו אוכלים ארוחות משותפות והאמהות הביאו לנו אותן לפי התור. חדר המדרגות הפעוט הפך למטבח זוטא, מלא קערות, סירים וצלחות; ספלים בערמה וכלי אוכל אחרים למיניהם, תורנים התרוצצו שטפו וניגבו, בקיצור - היה שמח...
יום אחד הגיע המנהל הראשון שלנו, נפתלי לרנר-נאור ז''ל, ועמו שפע חידושים. תוך זמן קשר למדנו לאהוב את בית-ספרנו ולכבדו.
התחלנו לטפח את החצר, לשתול ולטעת והפכנו את המקום לפינת חמד. עוד נזכור כהיום, איך שתלנו את השדרה המקיפה את החצר, וכיצד היינו משקים אותה לפי תור. במקום בו עומד כיום הצריף למלאכה, עמדה סוכת עצים נפלאה, מוקפת שיחים נותני ריח ובאותו מגרש אשר בו הנכם מתעמלים ומשחקים כיום, היתה גינתנו הגדולה לירק ופרחים. את הפרי והשתילים היינו מוכרים והפדיון היה קודש למטרות בית הספר. כך למדנו חשיבותה של עבודה. שמחנו ביגיע כפינו ולבנו רחב עם כל צמח שנבט וגדל.
שמרנו על נקיון החצר ולטיפוחה הקדשנו מלוא המרץ. הקמנו לנו פינת חי נאה, ובה שכנו כל חיה ועוף למיניהם ככל שהשיגה ידנו: יונים, שפנים, תנים ועוד. וכמובן ששעות רבות בילינו בציד, מי במקל, מי במקלע או באבן - מכל הבא ליד.
חצר זו היתה לנו מקום מפגשים יקר וקבוע, מרכז תרבותי ורוחני ומקום פורקן. את צעקותינו היו שומעים למרחקים, ורק כשבא החושך היינו מתפזרים ילד ילד לביתו.
עסקנו במלאכות שונות, כגון: נגרות, עבודת עור וכריכת ספרים שהביאה תועלת רבה לספרייתנו הנאה, ואף לכל אותם הספרים הבלויים בבית, שנדחקו לקרן זוית..
קשרנו קשרים עם בתי ספר בסביבה, אתם נפגשנו לעתים בחגיגות, כינוסים וימי ספורט. היתה לנו תזמורת כלי מיתרים. שבה היינו מופיעים במקומות שונים, וגם בבי''ס ערבי בטירה, שאתו החלפנו ביקורי גומלין. ניהלנו חוג דרמטי בהדרכתם של השחקנים וולף, שרה לוי, תנאי ואחרים.
תמיד נזכור את ההצגות הנפלאות שהצגנו.
עם סיימנו את הלימודים, הנצחנו את המאורע החשוב בנטיעת חורשת ארנים, כל בוגר נטע עץ נושא שמו, הלא היא החורשה הנאה המפארת כיום את החצר, והמשמשת לכם לצל ומשחק.
בעברנו כיום ליד בית הספר, אנו גאים על מה שהתחלנו, ושמחים בראותנו אתכם ממשיכים ממש כמונו, באותה מסירות ואהבה בטיפוח המקום.
אנו מברכים אתכם, ילדים יקרים, כי תרבו בלימודים ותצליחו בהם ותשתדלו לנצל את מלוא האפשרויות הניתנות לכם, כי בחלוף העתים תווכחו כי אלה היו לכם הימים היפים ביותר.

בשם בוגרי מחזור ב'