יוסף שרף

בן יהודה ובת שבע שרף

1933-2018

 יוסף (יוסי) שרף נולד בעיירה בילגוראיי שבפולין בשנת 1993, בן ליהודה ובת שבע והאח הצעיר ללונק ולאסתר, ולמשפחה גדולה ונרחבת מהעיירה בילגוראיי ומהעיר לובלין (משפחות גולדברג וברגזל).

כשהיה יוסי בן 6 פרצה מלחמת העולם השנייה. בילגוראיי הופצצה, המנסרה המשפחתית עלתה באש והגרמנים פלשו לעיירה.
ב-1940, ברחה המשפחה לעיר לבוב שבשלטון הרוסים. משם נשלחו למחנות עבודה באוקראינה, שם חיו ביערות כשנתיים והועבדו בכריתת עצים. מאוקראינה הועברה המשפחה ברכבות משא לסיביר. גם שם עבדו במחנות עבודה.
כשהוקם הצבא הפולני, שוחררו כל יוצאי פולין והועברו לאוזבקיסטן. שם חיה המשפחה עד לסוף המלחמה. עם תום המלחמה, שבה המשפחה לפולין אל העיר וורוצלב.

אביו של יוסי, יהודה, שב אל העיירה בילגוראיי וגילה שלא שרדו בה יהודים. גם מהמשפחה המורחבת שבלובלין לא נותרו שרידים. כולם נספו במאיידנק. רק בודדים מבני המשפחה שרדו. ב-1950 כשאפשרו ליהודים לצאת מפולין, נסעו לאיטליה ומשם עלו לישראל באניה ''קוממיות''.

המשפחה נשלחה למחנה עולים בבאר-יעקב ויוסי נשלח לחברת הנוער בקיבוץ גלאון, שם למד ועבד בפלחה. ההורים פתחו בית קפה בכניסה לכפר סבא, ועברו להתגורר בעיר. יוסי הצטרף ועזר בתפעול בית הקפה.
הוא התגייס לצבא ושרת בחיל הים. במסגרת תרגיל (באש חיה), נפצע קשה בתאונת אימונים. בעקבות התאונה שוחרר מהצבא.
ב-1953 החל לעבוד בחברת החשמל. שם עבד עד שיצא לגמלאות ב-1999.
ב-1961 נישא לטובה ויחד ילדו את גדעון, איל ומאיה. המשפחה התגוררה ברמת-גן ומאוחר יותר עברו להתגורר בכפר-סבא.
ב-1999 בנו יוסי וטובה את ביתם בצופית יחד עם הבן איל ובני משפחתו.
בצופית התגורר עד יום מותו.