פוטרמן גיורא
בן לאה ובנימין פוטרמן
1943 - 2024
גיורא נולד בערב חנוכה, גדל ולמד כל שנותיו בפתח תקווה. הוא סיים קורס קצינים והשתתף בכל מלחמות ישראל שהיו בזמנו. ממלחמת ששת הימים בחזית הדרום ועד מלחמת ההתשה בתעלה. במלחמת ההתשה גיורא פיקד חודשים רבים, תחת הפגזות קשות מאד וקיבל על כך "אות" מיוחד מהרמטכ"ל. במלחמת יום כיפור היה מגויס מספר חודשים עד סיום המלחמה ובסופה היה שותף בוועדה של האו"ם להפרדת הכוחות, אשר חילקה את סיני וקבעה את הגבולות החדשים של ישראל עם מצרים. גיורא שירת במילואים במהלך כל השנים במקסימום הימים הנדרשים ולאחר גיל הפטור המשיך להתנדב למילואים.
כאשר סיימנו את לימודי התואר באוניברסיטה, נשאנו באוגוסט 1969 וקבענו את ביתנו בצופית. כאן נולדו בנותינו שירה והילה. גיורא נבחר והשתלב בהנהלת צופית וביצע במושב פרויקטים מיוחדים כמו: הגדלת מכסת החשמל לצופית, לאור הצורך שהתעורר כמו בתי קירור לשימור תוצרת חקלאית ועוד. הוא עסק בשיפוץ בית העם והפיכתו לאולם אירועים רב תכליתי. כמו כן, פעל להרחבת המדרכות בשכון בנים לבטיחות ורווחת התושבים. במשקנו גידל פרח שעווה ליצוא ופרדסים. בשנת 1979 נשלח לאפריקה בתפקיד אדמיניסטרטיבי ניהולי מטעם חברת "סולל בונה" שעבדה שם. עם שובנו ארצה גיורא התמנה לראש אגף ארגון ומנהל בחברת "אבן וסיד" תפקיד בו כיהן עד צאתו לפנסיה.
בלכתך השארת חלל ריק ונותר לנו רק על העבר להתרפק.
היית אוהב כל אדם, הושטת יד בעת צרה, מלא אמונה ובעל ערך בכל תפקיד, דאגת גם לבני משפחיתנו המורחבת הן בעצה והן בעזרה ממשית- מצאת את דרך לסייע ולעזור.
היית בעל נפלא אבא למופת וסבא מדהים לנכדות יעל ונועה. היית בן מסור מאוד להוריך ואח דואג לאחותך ומשפחתה.
הלכת בלי שוב ולנו כל-כך עצוב, דמותך ואישיותך איתנו חקוקה בלבנו לעד.
נוח על משכבך בשלום, יהיה זכרך ברוך!
