1971-1899
בן חוה וזושא
אבי ישראל זומר ז''ל, יליד פולין עלה לארץ בשנת 1924, כחלוץ ציוני.
אחרי מלחמת העולם הראשונה (1914 – 1918) החלו רוחות חדשות מנשבות באירופה, אשר בעקבותן חלה התעוררות לאומית וחברתית.
גלים אלו שטפו את הפזורה היהודית, בקהילות השונות באירופה וסחפו ציבורים של צעירים יהודים לעלות לאץ אבות, ולהקים בה בית לאומי יהודי. באותה עת הוקמו מסגרות חדשות של התיישבות חלוצית- הקיבוץ והמושב.
ראשית דרכו של אבי, הייתה בבנימינה, שם עבד בקטיף עלי טבק, שם גם חלה במלריה וטופל בבית-החולים הדסה בצפת.
כשהבריא, תחנתו הבאה הייתה ירושלים, שם עסק בעבודות בנין. והצטרף כחבר פעיל בארגון ''ההגנה''.
באחת ההתנגשויות עם אנשי כנופיה ערבית, נורה בידו, המשטרה הבריטית ערכה מישפט, שבסופו נשלחו אבי והערבים התוקפים לבית הסוהר-''הקישלה'', לאחר התערבותו של יו''ר הועד הלאומי, יצחק בן-צבי, שוחרר מהכלא לאחר שישה שבועות.
בירושלים הכיר את אימי אלקה בוטוינסקי ובאו בברית הנישואים.
מירושלים עברו הורי לפתח-תקווה, שם ניהלו החלוצים מאבק עיקש ומפרך לכבוש עבודה עברית. שם הצטרפו הורי לארגון להתיישבות, אשר חבריו הקימו את מושב צופית.
מסכת ארוכה, רבת עבודה וקשיי יום יום עברו הורי עד לביסוס המשק במושב.
לקראת יובל ה- 70, ראוי לייחד אלו מילות הוקרה לדור המייסדים, אשר בזכותם זכינו להגיע עד הלום ולחגוג יובל זה.