1942 – 2003

בת חתון ויעקב ימין
נולדה בשם סוהם (שוהם-אבן חן), בבגדד שבעיראק בשנת 1941. בת שלישית בין 4 ילדים (3 אחיות ואח אחד ).
בשנת 1950 עלתה ארצה עם משפחתה והעבירה את ילדותה בעיר רמלה. בגיל 12 עברה לקיבוץ חצור ליד אשדוד, שם התחנכה, רכשה ערכים לאהבת המולדת והזולת. רקדה בלהקת המחול המקומית והשתתפה בחוגי הדרמה בקיבוץ. צביה התאהבה במקום, בחיי הקיבוץ ושאפה לשרת בצה''ל, אך המצב הכלכלי הקשה בבית הוריה לא אפשר זאת וצביה נרתמה לסייע בפרנסת המשפחה.
בשנת 1967 נישאה ליחזקאל והשניים התגוררו ברמת-השרון. בתקופה זו נולדו שלושת ילדיהם רן, רונה וטלי. בשנת 1977 עברה המשפחה להתגורר במושב צופית, אופי החיים הפסטורלי והשקט הזכיר את אשר אהבה בקיבוץ.
צביה ניהלה בהתנדבות חוג לריקודי עם לנוער במושב. נושא הילדים והנוער הייה קרוב ללבה. באותה תקופה תפקדה כחונכת-סומכת בהוד-השרון, הגישה עזרה ותמיכה למשפחות במצוקה מה שהוביל מאוחר יותר לפתיחת ''מועדונית'' לילדי משפחות בניהולה. כשנסגרה ''המועדונית'' פתחה חנות ללבני נשים ברעננה. אבל תפקיד חייה האמיתי היה להיות סבתא במשרה מלאה לירין (7), שחר (3) ובר (2,5 ). צביה העניקה לנכדיה אהבה ללא גבולות במסירות וחום.
במשך השנים כתבה צביה שירים ל''מגירה'', דקלומים וחמשירים לנכדיה ובכל פעם שהיה אירוע הייתה צביה הממונה על הברכות בחרוזים.