1908 – 1970
הגיעה ארצה מפולין ב- 1925 לפתח-תקווה. שם הכירה את יהושע והם התחתנו. הקבוצה התארגנה והתגוררה בכפר-סבא עד שבנו את ביתם בצופית. בשנת 1933 עלו לקרקע לאחר נטית הפרדסים. אימא ואבא פיתחו רפת גדולה ולול תרנגולות. אימא חלבה ועבדה קשה במשק.
בערבים היו נפגשים בבית המשפחה ורקדו לצלילי הפטיפון שהיה צמוד למכונת התפירה של אימא. את פורים חגגו בצופית יחדיו, ואחד הזיכרונות הוא שאימא התחפשה ל''קוזאקית'' וכמובן רקדה את ריקוד ה''קוזצוק'' ואף אחד לא הכיר אותה.
לקיילה ויהושע נולדו שני ילדים: יוכבד נולדה בשנת 1930 לפני בואם לצופית, ושמה על שם הסבתא מצד אימא ובשנת 1933 נולד ישראל (שרוליק), מהבנים הראשונים של צופית ושמו על שם סבא מצד אבא.
בבית בן שני החדרים, ישנו הילדים בחדר אחד ואילו החדר השני היה של ההורים. העבודות שביצעו קיילה והילדים היו איסוף ביצים, טיפול ברפת שבחצר. בזמן המלחמה, כשניפסק הייצוא של פרי ההדר, נהגו להאכיל את הפרות בתפוזים אותם קילפו מכיוון שאמרו שכך יהיה לפרות חלב שמן יותר.
לא הייתה שום חופשה מהעבודה, רק בחופשות מהלימודים היינו נוסעים לבקר קרובי משפחה וידידים והם באו לבקר אצלנו. בשבתות נהגנו לאכול גפילטע-פיש (דגים ממולאים) וצולנט (חמין) ואת ליל הסדר ערכנו תמיד עם משפחה וידידים.