1904 - 1971
בן צבי ומלכה
נולד באוקראינה בעירה בלוזורקה , התייתם מאביו בהיותו בן 30 יום . משחר ילדותו נרתם לעזרת אמו האלמנה שעבדה מבוקר עד ערב.
משפחתו ניצלה בנס מפרעות פטלורקא בשנת 1919 ואברהם הבין שהפתרון לבעיית העם היהודי היא הציונות. כהכנה לעליה לארץ שהה כשלוש שנים בחוות ההכשרה החלוצית בגורוכוב בפולין ובשנת 1924 עלה לארץ.
תחנתו הראשונה היתה ב''חוות השומרון'' בחדרה שם נפגש לראשונה עם הפועל הערבי העוין ועם חיידקי המלריה שלא פסחו גם עליו. במשך חמש שנים נדד בישובי השומרון גבעת עדה ובנימינה, עבד בייבוש ביצות עד שמצא מקום עבודה קבוע בקלמניה. התמחה בענף הרפת והיה מנהל והאחראי על הרפת במשך שנים רבות.
בקלמניה הכיר את רעיתו קלרה הם נישאו ונולד בנם הבכור צבי.
לימים רכשו משק בצופית הסמוכה ובמקביל לניהול הרפת בקלמניה בנה את ביתו ומשקו בצופית. המשפחה התרחבה ונולדו הבנות מלכה ועדנה.
המשק בצופית היה משק מעורב וכלל: רפת, לול, פרדס ושלחין.
המשפחה כולה התגייסה לעזרה בכל העבודות אבל לאברהם היו תפקידים נוספים: שמירה מפני מסתננים , הדרכת מתיישבים חדשים בגידול בקר, עזרה בהמלטות בעיקר בלילות ובכל מזג אוויר.
בשנת 1954 הוא נענה לקריאתו של בן גוריון ויצא להדרכת עולים בחבל לכיש.
השנים חלפו הילדים גדלו, המשפחה התרחבה ונולדו נכדים אך אברהם לא זכה להנות מהם. בגיל 67 נפטר באופן פתאומי.
יזכר כאיש משפחה חם ודואג, אוהב אדם ואדמה.