ד''ר א. גרנובסקי (הלשכה הראשית של הקרן-הקיימת לישראל) / עמ' 78-77

הברכה, שאני מגיש לכם בשם הקרן הקיימת - ברכת שותף נאמן היא. שותפים נאמנים היינו למפעלכם מהתחלתו; עקבנו בענין ובחיבה אחרי לבטי התפתחותכם, השתתפנו בצער גידולכם וידענו כל מכאוביכם והישגיכם.
מפעלכם צעיר לימים הוא, שהרי עשר שנים בלבד עברו מאז ייסודו. אמנם התרגלנו לחוג ''יובלות'' של עשר, ואפילו של חמש שנים, ובכל זאת נחשבות עשר שנים כפרק זמן קצר. אולם עשר השנים של התיישבות האלף - אם כי פרק קצר הן מבחינת הזמן, הרי פרשה ארוכה הן של סבל, לבטים ומכשולים.
אם אי פעם היה מפעל בתולדות ההתיישבות הציונית, שמתחילת ברייתו יצא לקוי בשגיאות ובפגימות - הרי זה מפעל התיישבות האלף. הוא התחיל בחוסר קרקע בכל הישובים, ובאחדים מהם עוד לא באה תקלה זו על תיקונה; הוא התחיל בחוסר כספים - ואין אני יודע, אם מבחינה זו חל תיקון שלם. ובכל זאת, ועל אף התנאים החמורים האלה - חוסר קרקע וחוסר מימון מספיק, והעדר דואגים לתיקון הפגימות - הלך והתפתח המפעל, התגבר על המכשולים והגיע עד הלום.
יודע אני, שלא כל ישובי המפעל הזה הגיעו לדרגת התפתחותו של המושב המבורך הזה, בתוכו אנו נמצאים. אני מכיר את כל סבך הקשיים, שכמה מישוביכם מתלבטים בהם. רק לפני זמן קצר ניתנה לי ההזדמנות לשוב ולבקר בישובים אלה ביקור של הסתכלות ולימוד, ודווה הלב על מה שראו עיני בהרבה ישובים ובשורה הראשונה על חוסר הקרקע, המעמידה את המתיישב בפני ההכרח לפנות למקצועות מחוץ לחקלאות.
ואם ברוב הישובים ידעתם לצאת בשלום מסבך הקשיים האלה ולהגיע למצבכם כיום - הרי יש לציין כי הושג כאן הישג ציוני וישובי רב-משקל, שיש לצרפו כשווה-ערך להישגים חשובים אחרים בתולדות ההתיישבות הציונית.
בשלבי התפתחותו של מפעלנו ההתיישבותי אנו הולכים מקושי אל קושי; מתחבטים בהם ומתגברים עליהם - עד שאנו מגיעים אל שלב חדש, למודי-נסיון מן התקופות שעברו. כך היה בהתיישבות הראשונה של בני ביל''ו, כך היה בפעולות ההתיישבות של אנשי העלייה השנייה, וכך היה זה עתה בהתיישבות האלף. ברור, שבתקופות הראשונות היו הקשיים חמורים וגדולים יותר לאין ערוך, אך למדנו מכל הנסיונות האלה, ואי אפשר אחרת במפעל כמפעלנו, שהוא בבחינת יצירת יש מאין. אף מה שאנו מבצעים עכשיו אינו נקי משגיאות וסטיות. עוד אנו שרויים בשלב של נסיונות עד אשר יעלה בידינו לצאת למרחב. גם מהנסיון הקשה והמר של התיישבות האלף למדנו. בזה ערכו של כל שלב חדש בהתפתחותו של המפעל ההתיישבותי.
באתי לברך אתכם ואת מפעלכם ולא רק על ההישג שהשגתם. שום הישג אינו יכול ליטול לעצמו את המשקל של ערך אבסולוטי, שהרי בכל הערכה של מעשה יש למדוד ולשקול את תנאי העשייה, את המכשולים שעמדו על דרך הביצוע. אם נמדוד את תנאי עבודתכם ואת קשיי הביצוע של מפעלכם, כפי שהזכרתי בקצרה, לא נוכל אלא להודות בפה מלא: הישג גדול הישגתם ויבורך פעלכם. לכו בכוחכם זה והגבירו התפתחות ישוביכם עד שתגיעו לביסוסם המלא. בשם הקרן הקיימת יכול אני להבטיחכם כי כל מה שניתן לעשות מבחינת הקרקע בתנאים המתקבלים על הדעת - ייעשה, ונעזור לכם כשם שהשתדלנו לסייע לכם בעבר.
אוסיף גם ברכה להבא: מפעל זה, שהתחלתם בו לפני עשר שנים, ששמו בעצם לא היה אלא בחינת סמל בלבד, שהרי במקום אלף לא באו לידי התיישבות אלא 434 משפחות - יהי רצון שילך ויתרחב במלוא היקפו, ולא באיזור זה בלבד, כי אם בכל רחבי הארץ, בצפון ובדרום ובמזרח, עד שיכסה את כל אדמת ארצנו. גם במפעל גדול זה נישאר שותפים נאמנים: אתם המגשימים והקרן- הקיימת-לישראל.